יום ראשון, 4 בינואר 2015

סאטו קייצ'י ועלילות התלת מימד


שנה אזרחית מצוינת ומעולה לכולם, שנה מלאה באנימות, מנגות, משחקים, לייב אקשן, מוזיקה, מה שלא תבחרו בנוגע למדיום הענק שסובב סביב חיינו כבר חודשים, שנים, דורות, רק נאחל לזה יותר להתפתח ולגרום לנו לאהוב את זה שוב ושוב גם השנה. לצערי לא יצא לי לכתוב שום דבר במהלך החודש ומשהו האחרון למרות שחשבתי שכן אוכל, אבל מקווה שמכאן והלאה יתאפשר לי יותר. הפוסט הנוכחי יעסוק בבמאי שיחגוג בסוף השנה יומהולדת 50 אשר מתוכם הוא מוצא את עצמו בתעשיית האנימה כבר 28 שנים, כאשר השנים האחרונות הובילו אצלו תהילה שמשך אותי והרבה אחרים...



רקע


במחוז קאגאווה, באי שיקוקו, יפן, ב-18 לדצמבר 1965 נולד, אז, בסך הכל ילד ממשפחה ממוצעת, סאטו קייצ'י (Satou Keiichi) ולעתיד אנימטור, מעצב דמויות, מעצב מכה ובמאי אנימה מפורסם. סאטו, כמו כל ילד יפני גדל ואהב מנגה ואנימה בילדותו ואף בנעוריו ולאחר מכן, אבל דבר אחד שהיה בולט אצלו מאחרים זה שהוא אהב בנוסף גם קומיקס אמריקאי, גיבורי על אמריקאים ליתר דיוק. 

לא ברור באיזה שנה החל לעבוד כאנימטור בתעשייה אבל האזכור הראשון שלו כאחד מופיע בשנת 1987 כאנימטור זוטר ב-OVA בשם Black Magic M-66 שמבוסס במקור על מנגה מאת שירוו מאסאמונה, המוכר יותר בתור יוצר Ghost in the Shell. כמה חודשים לאחר מכן היה ניתן לראות קרדיט נוסף של סאטו כאנימטור זוטר בסרט Mobile Suit Gundam: Char's Counterattack.

סאטו המשיך לעבוד כאנימטור זוטר בין לבין ואת השינוי המשמעותי הראשון שלו עשה ב-1990 כאשר התקדם להיות במאי אנימציה בסדרת ה-OVA בשם Majuu Sensen. את התפקיד הזה סאטו שימר והפך לאהוד בקרב במיים העוסקים בעיקר במכה שלקחו אותו לחסותם במספר סדרות OVA נוספות ושנה לאחר מכן סאטו מצא את עצמו מביים פרק אנימציה גם לסדרת טלווזיה פופלרית בשם Dragon Quest: Adventure of Dai המבוססת על מנגה פופלרית ממגזין שונן ג'אמפ, בנוסף הוא מצא את עצמו חוזר לגאנדם, ב-Gundam Victory, גם כבמאי אנימציה. סאטו המשיך בתפקיד בהרבה מאוד מקומות עד התפנית בשנת 1996 ששינתה את חייו לגמרי.

התפנית

בשנת 1996 התבקש סאטו להיות במאי אנימציה לסדרת ה-OVA בשם Giant Robo: The Animation - The Day the Earth Stood Still, שם הוא פגש את האדם שהיה האחראי עליו ועל כל במאיי האנימציה לשאר הפרקים של הסדרה, קאטיאמה קאזויושי (Katayama Kazuyoshi), שם סאטו סיפר לו על האהבה שלו לקומיקס אמריקאי ועד כמה שהוא היה רוצה לפתח משהו שונה ומיוחד בעצמו מעבר לסתם אנימטור או במאי אנימציה, קאטיאמה שהתחבר נורא לסאטו ואהב את רעיונותיו החל לעבוד איתו על פרויקט משלהם שראה אור בשנת 1999, The Big O. עם שמות גדולים כמו סטודיו סאנריז, יאטאטה האגי'מה המוכר בתור קבוצת אנשים שכתבו כל גאנדם שקיים לצד הכותבים הראשיים וקונא צ'יאקי, אחד הכותבים 'הכבדים' ביותר בתעשייה שאחראי על כתיבת Serial Experiments Lain. קאטיאמה ביים וסאטו היה אחראי על עיצוב הדמויות, המכות, אנימציה וכמובן על הכתיבה של כל הקונספט של הסדרה עם לא מעט עזרה משותפיו.



The Big O שזכה להרבה שבחים וביקורות מעולות מצד המבקרים חשפו בפני כל רחבי התעשייה את הצוות שרובו הפחות פופלרי הפך להיות יותר פופלרי ופעיל יותר בתעשייה בניהם גם סאטו שמצא את עצמו כמעצב דמויות ומכות פופלרי משנת 2000 ועד היום. הסדרה הזאת הפכה לסנסציה לא קטנה ברחבי יפן והעולם ואפילו קשר לא קטן לסדרת האנימציה של באטמן מ-1992 שסטודיו סאנרייז עזר להפיק קשורה לכאן, אבל אני לא רוצה יותר מדי להרחיב על זה כאן לכן אני ממליץ להעיף מבט בויקיפדיה להמשך קריאה.




סאטו קייצ'י - במאי

בשנת 2005 סאטו עשה את בימוי הבכורה שלו בOVA בשם The Karas, כאשר מעבר לבימוי קיבל כמעט כל קרדיט על 2 הפרקים הראשונים, בין אם זה עיצוב הדמויות, תכנון, כתיבה ואנימציה.



סאטו לא וויתר על רעיון והאהבה הגדולה שלו לקומיקס האמריקאי ועם השנים הרעיונות היו פשוטות עולות ועולות לו עד שהגיע למצב שהוא מוכן לעבוד על דבר כזה ועם הקשרים שהצליח לבנות בסטודיו סאנריז לאורך השנים החלו לפני כמה שנים טובות לעבוד על פרויקט חדש הכולל סיפור גיבורי על שלא רק כולל גיבורים המזכירים אמריקאים, אלא גם מעביר טאץ' לא קטן של אנימה יפנית בו, אחרי הכל זאת עדיין אנימה. יחד עם צוות כתיבה והפקה של חובבי גיבורים תוצרת אמריקה הצטרף המנגקה מאסקאזו קאטסורה האחראי למנגות הרומנטיקה הסוטות והמוכרות של שונן ג'אמפ בשנות ה-90 ולעתיד גם המגנקה של סדרת האנטי-הירו הפופלרית, זטמן, כמובן גם מעריץ לא קטן של באטמן.

כל העניינים היו מוכנים והסדרה תפסה תאוצה לקראת הקרנת הבכורה שלה באביב 2011 ואפילו שם לא רע יש לה, Tiger & Bunny. החשיפה האישית שלי לראשונה לסגנון של סאטו ובכלל למשהו שהוא מעורב בו הפכה בין רגע לתאהבות במבט ראשון (no gay). טייגר באני בעיניי היה לשינוי אווירה לא רע שעבר על תעשיית האנימה היפנית, אמנם היה דגש לא רע של אמריקאיות בסדרה בין אם זה השמות באנגלית של הגיבורים, המוזיקה היחסית דומה לסטייל האמריקאי שאנחנו רגילים לשמוע בסרטי גיבורי העל של מארבל אבל תמיד היה ניתן להרגיש עדיין את הטאץ' היפני המוכר והטוב שהיה לה, בין אם זה התאפיין בשמות האמיתיים של הגיבורים ואלמנטים רבים שחזרו על עצמם מאנימות אחרות אבל שוב, כאן זה היה יותר מיוחד ושונה והיה מרענן במיוחד.



אני לא הולך להרחיב יותר על טייגר ובאני מעבר לזה כי אני כבר רוצה לרוץ לחלק העיקרי שלנו (כן, עוד לא הגענו אליו מסתבר) וגם כי זה לא היה המטרה של הפוסט אבל אציין במשפט אחד שטייגר באני היא סדרה מרעננת וממש טובה שאני ממליץ לכל אחד לצפות בה, זה שזה גיבורי על שנכתב ונבנה על ידי יפנים חובבי גיבורי אמריקה למניהם שבהרבה מקרים גם מלאים באקשן לא כל כך הכרחי לא אומר שתראו את אותו הדבר כאן, אתם תראו מיקס לא רגיל ומהנה לצפייה למשך 25 פרקים עוצרי נשימה. המלצה חמה!
טרילר לסדרה -




עלילות התלת מימד - טייגר ובאני

הנושא העיקרי של הפוסט הוא 'עלילות התלת מימד' של סאטו, או ליתר דיוק, לצורת העבודה שלו עם CGI ב3 פרויקטים שבהם הוא ביים, בהיבט על תקציבים, הפקות וסטודויאים שונים ואם כבר ציינתי את טייגר באני, נתחיל ממנו;

כמו שאתם יודעים (או לא) סטודיו סאנריז הוא אימפריה ענקית המחולקת לסטודויאים קטנים, סטודיו 6 הוותיק היה הסטודיו האחראי על יצירת טייגר באני. עובדה לא מפתיע היא שזה בדיוק אותו הסטודיו שסאטו ישב וכתב בו את The Big O למעלה מעשור לפני כן. התקציב לסדרה היה שמן, אם זה אי אפשר היה להתווכח, כמו הספונסרים הייתה מטורפת, איכות מעולה של אנימציה עם מעט מאוד 'תקלות' שהיו בהם, קצב מעולה של הפרקים והכנתם שלא הרגיש יותר מדי אם בכלל חלקים 'לא עשוים', ואפילו בCGI לא התקמצנו. אמנם CGI הוא דבר שנועד בעיקר להוזיל את הייצור של הפרקים ובהרבה מקרים אפשר לראות זלזול ענק כי לא באמת אכפת לזה להפקה מזה, אבל כאן בסאנריז זה היה אלמנט חשוב כי טייגר באני מעבר ללהיות אנימה פופלרית היא גם שילבה ספונסרים רבים בניהם בנקים מסחריים, אמאזון, פאפסי קולה ועוד... תארו לכם איך יראה לוגו של כל דבר על החליפות של הדמויות כאשר כל פעם אנימטור אחר מצייר? וכשאין זמן ממש וצריך למהר? אז הCGI נחלץ כאן לעזרה ומאוד עוזר להם. מעבר לאלמנט מן הסתם שהCGI כאן בשביל סאטו היה לעזרה טובה להביע דברים שהוא רצה, להוסיף אפקטים שלא ממש אפשר בציור ידני, ואם כן, אז יקח יותר מדי זמן ויעקב את התוצאה.


בסרטון הבא ניתן לראות חשיפה קטנה לסאנריז בתקופה שבה הם עוד עבדו על טייגר באני, ממש במקביל לשידורים של הפרקים, רוב החלק הראשון של הסרטון מדבר על הסדרה, על הרעיונות שהתפתחו לסאטו ולמפיק על מנת לייצר אותה, חשיבות הCGI וכמובן הצגה קטנה על הCGI בסדרה, כי אם לא ראיתם איך תדעו? המשך הסרטון מתייחס לדברים אחרים כמו גאנדם שקשור לסאנריז. ממליץ בחום! קישור לחיץ



עלילות התלת מימד - בין לבין


שנה לאחר טייגר ובאני היה ניתן לראות בימוי נוסף של סאטו והפעם על סרט CGI מלא, כנראה שטייגר ובאני די הדליק אותו בקטע הזה? בכל אופן, לסרט קוראים Asura והוא נעשה על ידי סטודיו טואי אנימציה, אבל לצערי אני לא כל כך יכול להביע עליו דעה או לספר לכם עד כמה טוב או לא טוב היה הCGI כי לא ראיתי אותו אבל אני מאמין שבאחד מן הימים אוכל לספר כאן בפוסט שונה משלו.



עם התכנונים העתידיים של שתי הסרטים של טייגר ובאני אשר הוחלט בהם  שסאטו לא יביים כלל אלא רק יעזור מהצד, סאטו די נעלם ולא ממש נראה בתעשיה, לא בקרדיטים של דברים חדשים בכל אופן. עד שלרגע היה נדמה שלא נראה אותו לעוד תקופה ארוכה הגיע הקאמבק שלו בחצי השני של 2014, או שאפשר להגיד, דאבל קאמבאק, וגם שניהם כללו לא מעט CGI. אני לא בטוח ממה להתחיל כי שניהם יצאו בהפרשים קצרים ואני לא בטוח על מה התחיל לעבוד סאטו לפני, הראשון סרט והשני סדרה וייתכן שאפילו עבד עליהם במקביל, אז נלך לפי סדר יציאתם.


עלילות התלת מימד - סאיינט סאיה


הראשון הוא סרט תלת מימד מלא מבית טואי אנימציה לכבוד חגיגות ה-20 שנה של סדרת המנגה הפופלרית סיינט סאיה. רגע, תרשו לי לתקן. הוא היה אמור לצאת ב-2009 כאשר הסדרה חגגה 20 שנה, אבל פשלות קרו שאני לעולם לא אדע מה קרה שם מאחורי הקלעים, אז הסרט הפך לאירוע שמחה של חגיגות ה-25 לפרנצ'ייס ובקיץ 2014 יצא לאקרנים. סאטו כאמור היה הבמאי של הסרט ועשה את החזרה הראשונה שלו מאז סיום טייגר ובאני בסתיו 2011.

כמו שאמרתי, סרט תלת מימד מלא, לא מסוג הCGI היחסית זול שרוב האנימות נוטות להשתמש במעורב עם אנימציה או אפילו מלאות בCGI ללא אנימציה. אותו הסגנון המוכר שכמות הפריימים לשניה בו נמוכה ומאוד מעצבן לעניים שלנו לצפות בהם, דוגמא: Knights of Sidonia (עדיין ממליץ לראות למי שלא ראה, זה שווה את זה). במקרה שלנו הסרט היה מהסוג הטוב והמצוין שאנחנו רואים בימים אלו ואפילו בעבר באמריקה, בסטודיואים כמו דיסני, פיקסר, דרים וורקס ועוד... סרט באורך מלא בסגנון הזה הוא כמובן לא זול, לא לאמריקה ולא ליפן אבל כשאתה סטודיו כמו טואי שמדפיס כל כך הרבה כסף אז למה לא לנסות? במיוחד כשזאת הפעם השניה שהם עושים את זה אחרי שהפעם הראשונה כבר קרה שנה לפני כן עם ההצלחה Space Pirate Captain Harlock שאף זכה אפילו להקרנה בקולנוע הישראלי.



המוערבות של סאטו כבמאי על CGI מתבצעת בצורה הזאת; יש לו תסריט, יש לו סיפור לעבד, דמויות, עיצובים והכל, התפקיד שלו זה פשוט לחשוב באיזה צורה יהיה כל דבר ולנהל את העניינים, אם הוא רוצה שדמות א' יעמוד מצד שמאל של המסך ודמות ב' בצד השני ויתרחש קרב מסוים, יעופו דברים באוויר שלא בהכרח קשורים לעלילה ולתסריט ויקרה מה שיקרה בהתאם לתסריט (מה שקשור לדמויות בכל אופן ולא לקיר שלא ממש משנה מה קורה לו), זה בעצם התפקיד שלו. אם זה כולל שילוב של אפקטים מיוחדים, פיצוצים וצבעים מוזרים ומשונים, מי יצפה בסרט כבר יותר יבין על מה אני אדבר, זה הכל סאטו. 30 מליון דולר ואף לא דולר אחד פחות היה התקציב של הסרט המטורף שאיפשר לסאטו ממש, אני מדגיש, אבל ממש להתפרע עם מלא אפקטים והשקעה יוצאת דופן של אנימציה CGI. אני חושב שאפילו באמריקה לא יצא לי לראות משהו כזה, אולי כי הם פחות מתמקדים באקשן מהסוג הזה, אני מניח שהטרילרים של פיינל פאנטזי האחרונים הם הדברים הכי קרובים לזה...

על הסרט בקצרה, רימייק לפרנצ'ייס המפורסם, אין צורך לראות שום דבר לפני אבל קחו בחשבון שהתסריט די על הפנים כי גם המקור הוא על הפנים, חוסר בסיס לעלילה והרבה שאלות שאתם תשאלו את עצמכם במהלך הסרט ולא יענו לכם עליהם כמובן, אבל מפוצץ באקשן וסרט ממש יפה אז אני מניח שבצורה כזאת או אחרת יהיה לא רע לראות אותו בשעה וחצי שתפנו לעצמכם.
טרילר לסרט -



עלילות התלת מימד - שינגקי נו בהמות': ג'נסיס


לחלק האחרון בפוסט אתייחס לפרויקט המפתיע והמעולה של סאטו שהעלה בי חיוך אדיוטי כל שבוע מחדש בשלושת החודשים האחרונים, Shingeki no Bahamut: Genesis. סדרת אנימה מבית סטודיו MAPPA היחסית 'חדש' המורכב מיוצאי סטודיו MADHOUSE הוותיק. הסדרה מבוססת על משחק קלפים לאייפון/אנדרואיד שלא ממש שופע בעלילה. סאטו שוב חוזר כבמאי ומעבר לזה גם הצטרף מעט לכתיבה, לעיצוב הקונספט הכללי של הסדרה שהביא ללא שום ספק להצלחה ראשונה לסטודיו הזה מבחינת מכירות ולהפתעה הגדולה ביותר של שנת 2014.

הCGI הפעם לא היה כל כך בולט בהופעתו בסדרה, לרוב שדים ודרקונים היו מרכז הCGI שהוא כמובן כמו כל CGI ממוצע שאפשר לראות בסדרות אנימה, לא הכי מושקע אבל אפשרי לצפייה, עד שהגיע דרקון שלא אהבתי. בפרק 9 של הסדרה הופיעה דרקון שכמות הפריימים לשניה שלו היו כל כך איטיים שלא הייתי בטוח אם זה המחשב שלי (שהמעבד שלו כבר על תקן מת) או שדרקון הCGI הזה נעשה בצורה כל כך מעצבנת שמפריעה לעניים שלי. מבדיקה קלה על מחשב אחר בבית עולה שהדרקון הוא הבעיה כאן, הוא מושקע אני חייב להודות, יש לו הרבה פרטים והכל יפה, אבל כמות הפריימים שהציבו לו פשוט בלתי נסבלת לעין ועד כה גם עם המיני פאקים הקטנים שיצא לי לראות בטייגר באני ואפילו גם הדברים האחרים בבהמות' שלא אהבתי, הדרקון הזה היה השיא.



להאשים את סאטו זה כמובן לא בדיוק הדרך כי אני לא בטוח אם הוא היה אחראי על זה אבל הוא חלק מההפקה אז סביר להניח שהוא בצורה כזאת או אחרת גם לקח בזה חלק. התקציב לא היה גדול במיוחד אמנם בכל זאת זכינו להפקה יוצאת מן הכלל בחלק ניכר של האנימציה, רק שזה מנע מאיתנו לראות פרק באחת השבועות כאשר סאטו והאנימטורים ככל הנראה לא הספיקו להוציא פרק בזמן ונאלצנו לצפות בריקאפ שהוכן במהירות, אני חוזר, ריקאפ לסדרה של 12 פרקים, באמצע הסדרה. להעשרת הידע שלכם לעתיד שתדעו, שבסדרה בעלת 11 עד ל-26 פרקים בערך ויש בה ריקאפ באיזשהו שלב של הסדרה כנראה שההפקה לא מספיקה להכין פרק מסוים והם מאחורי הלו"ז והם נאלצים להוציא ריקאפ שהוא לא צעד בדיוק חכם מצד אחד כי זה כסף לשלם לערוץ שיתן להם עוד שבוע כשזה לא היה מתוכנן, מצד שני הפרק הבא לפחות יראה קצת יותר טוב ממה שהוא היה אמור להיות.
טרילר לסדרה -



עם זאת אני מסיים את הפוסט הזה בסיכום קצר שסאטו קייצ'י הוא בהחלט אחד הבמיים הכי חביבים עליי כיום ומאוד מקווה לראות אותו בפרויקטים חדשים בעתיד הקרוב ואולי אפילו לחזרה של בהמות' בצורה כזאת או אחרת, סדרה, סרט, OVA מה שזה לא יהיה, אני אחכה לזה בסבלנות ומקווה שאולי אז התקציב יעלה והCGI שיאלצו לעשות יראה לפחות טוב. מקווה מאוד שנהנתם, אשמח אם תגיבו את דעתכם בכללי על סאטו ומעבר לכך על הכתיבה, טענות, הצעות לשיפור וכ'ו... 
תודה.



3 תגובות:

  1. מכל האנימות מאז התפנית של סאטו ראיתי רק את טייגר ובאני וחצי מבהמות', כך שקשה לי לשפוט אותו. מה שכן, אני לא חובבת CGI גדולה (בלשון המעטה), גם באנימציה מערבית עם תקציבים מטורפים. מה שכן, אני חייבת להודות שבטייגר ובאני העבודה עם הCGI היתה לא רעה, והיא גם השאירה תקציב וזמן לאנימטורים כדי להשקיע בכל השאר, כך שיכולתי להעריך את הויזואלים של הסדרה, בניגוד לנגיד סידוניה.
    אה, כן, ו-The Big O כבר כמה הזמן על הכוונת שלי, אולי הגיע הזמן לדרבן את זה באמת~

    השבמחק
  2. אחלה פוסט.
    קאראס זו סדרה שמאוד נהניתי ממנה(לכל הפחות מ3 הפרקים הראשונים, ה3 שיצאו שנתיים מאוחר יותר הרגישו כמו ירידה ברמה) ונחמד לראות את הקישור לשינגקי שגם יחסית נהניתי ממנה(שזה מרשים כי הסיפור עצמו היה גנרי לגמרי, אז הבימוי היה צריך להיות מדהים בשביל לשמור על זה מעניין)

    השבמחק
  3. פוסט מאוד מושקע ומעניין. למרות שלא יצא לי לראות אף אחד מהסדרות שציינת, וגם אני לא חובב גדול של CGI, עדיין היה נחמד לקרוא.
    אולי גם עלי לראות את האו הגודל.

    תודה.

    השבמחק